בניהו על ראש השנה ג׳ א

1 תָּנָא: הוּא 'סִיחוֹן', הוּא 'עֲרָד', הוּא 'כְּנַעַן'. נראה לי בס"ד שלשה שמות אלו שנקרא בהם הם ראשי תיבות 'כַּעַס' שהוא דרגא ד'אֵל זָר' תהלים פא, י גם כל שמותיו אלו נדרשים לרעתו ולגנותו, והיינו 'סִיחוֹן' אותיות 'ניסוח' שהוא לשון העברה כענין הסח הדעת שניסחו השי"ת והעבירו ממלכותו וממקומו, ו'עֲרָד' הוא 'ד' רַע' רמז לארבעה קליפות הרמוזי השנהם בארבע אבות נזקין, ו'כְּנַעַן' הוא 'נע כן' והיינו כן רוצה לומר 'מוֹשַׁב' כנזכר במלכים שסופו היה נע ונד ממקומו ומעירו וירשו בני ישראל את ארצו וישבו בה וגבר ישראל.